משמעות בן | Babel Free

הגדרות

1. son
2. a male given name, Ben
3. A direct male descendant.
   idiomatic
4. A guy, a boy.
5. Possessor of (knowledge, ability, etc.)
   construct, idiomatic
6. Used in expressing the age of a man, a boy, or the referent of a masculine noun: age, aged.
   construct

שוות ערך

דוגמאות

“בן אדם”

a human

“בן ישראל”

an Israelite

“בן דעת”

someone legally competent

“בן תורה”

someone devoted to the Torah

“הוא בן שש.”

He is six years old.

“וְנֹ֕חַ בֶּן־שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וְהַמַּבּ֣וּל הָיָ֔ה מַ֖יִם עַל־הָאָֽרֶץ׃”

Noah was six hundred years old when the Flood came, water over the earth.

“בית קברות בן 4,000 שנה שופך אור על י־ם בתקופת הברונזה”

4,000-year-old cemetery sheds light on Bronze-Age Jerusalem

רמת CEFR