Conjugation of נבהל
nivˈhalto be frightened, to be alarmed, to be terrified Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִבָּהֵל |
עבר
| אני | נִבְהַלְתִּי |
| אתה / את | נִבְהַלְתָּ |
| הוא / היא | נִבְהַל |
| אנחנו | נִבְהַלְנוּ |
| אתם / אתן | נִבְהַלְתֶּם |
| הם / הן | נִבְהֲלוּ |
הווה
| יחיד | נִבְהָל |
| רבים | נִבְהָלִים |
עתיד
| אני | אֶבָּהֵל |
| אתה / את | תִּבָּהֵל |
| הוא / היא | יִבָּהֵל |
| אנחנו | נִבָּהֵל |
| אתם / אתן | תִּבָּהֲלוּ |
| הם / הן | יִבָּהֲלוּ |
ציווי
| יחיד | הִבָּהֵל |
| רבים | הִבָּהֲלוּ |
נקבה
עבר
| אני | נִבְהַלְתִּי |
| אתה / את | נִבְהַלְתְּ |
| הוא / היא | נִבְהֲלָה |
| אנחנו | נִבְהַלְנוּ |
| אתם / אתן | נִבְהַלְתֶּן |
| הם / הן | נִבְהֲלוּ |
הווה
| יחיד | נִבְהֶלֶת |
| רבים | נִבְהָלוֹת |
עתיד
| אני | אֶבָּהֵל |
| אתה / את | תִּבָּהֲלִי |
| הוא / היא | תִּבָּהֵל |
| אנחנו | נִבָּהֵל |
| אתם / אתן | תִּבָּהֵלְנָה |
| הם / הן | תִּבָּהֵלְנָה |
ציווי
| יחיד | הִבָּהֲלִי |
| רבים | הִבָּהֵלְנָה |