Conjugation of נבעת
nivˈ(ʔ)atto be frightened, to be startled, to be confounded Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִבָּעֵת |
עבר
| אני | נִבְעַתִּי |
| אתה / את | נִבְעַתָּ |
| הוא / היא | נִבְעַת |
| אנחנו | נִבְעַתְנוּ |
| אתם / אתן | נִבְעַתֶּם |
| הם / הן | נִבְעֲתוּ |
הווה
| יחיד | נִבְעָת |
| רבים | נִבְעָתִים |
עתיד
| אני | אֶבָּעֵת |
| אתה / את | תִּבָּעֵת |
| הוא / היא | יִבָּעֵת |
| אנחנו | נִבָּעֵת |
| אתם / אתן | תִּבָּעֲתוּ |
| הם / הן | יִבָּעֲתוּ |
ציווי
| יחיד | הִבָּעֵת |
| רבים | הִבָּעֲתוּ |
נקבה
עבר
| אני | נִבְעַתִּי |
| אתה / את | נִבְעַתְּ |
| הוא / היא | נִבְעֲתָה |
| אנחנו | נִבְעַתְנוּ |
| אתם / אתן | נִבְעַתֶּן |
| הם / הן | נִבְעֲתוּ |
הווה
| יחיד | נִבְעֶתֶת |
| רבים | נִבְעָתוֹת |
עתיד
| אני | אֶבָּעֵת |
| אתה / את | תִּבָּעֲתִי |
| הוא / היא | תִּבָּעֵת |
| אנחנו | נִבָּעֵת |
| אתם / אתן | תִּבָּעֵתְנָה |
| הם / הן | תִּבָּעֵתְנָה |
ציווי
| יחיד | הִבָּעֲתִי |
| רבים | הִבָּעֵתְנָה |