Conjugation of נברא
first-person plural future of בָּרָא Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִבָּרֵא |
עבר
| אני | נִבְרֵאתִי |
| אתה / את | נִבְרֵאתָ |
| הוא / היא | נִבְרָא |
| אנחנו | נִבְרֵאנוּ |
| אתם / אתן | נִבְרֵאתֶם |
| הם / הן | נִבְרְאוּ |
הווה
| יחיד | נִבְרָא |
| רבים | נִבְרָאִים |
עתיד
| אני | אֶבָּרֵא |
| אתה / את | תִּבָּרֵא |
| הוא / היא | יִבָּרֵא |
| אנחנו | נִבָּרֵא |
| אתם / אתן | תִּבָּרְאוּ |
| הם / הן | יִבָּרְאוּ |
ציווי
| יחיד | הִבָּרֵא |
| רבים | הִבָּרְאוּ |
נקבה
עבר
| אני | נִבְרֵאתִי |
| אתה / את | נִבְרֵאת |
| הוא / היא | נִבְרְאָה |
| אנחנו | נִבְרֵאנוּ |
| אתם / אתן | נִבְרֵאתֶן |
| הם / הן | נִבְרְאוּ |
הווה
| יחיד | נִבְרֵאת |
| רבים | נִבְרָאוֹת |
עתיד
| אני | אֶבָּרֵא |
| אתה / את | תִּבָּרְאִי |
| הוא / היא | תִּבָּרֵא |
| אנחנו | נִבָּרֵא |
| אתם / אתן | תִּבָּרֶאנָה |
| הם / הן | תִּבָּרֶאנָה |
ציווי
| יחיד | הִבָּרְאִי |
| רבים | הִבָּרֶאנָה |