Conjugation of נבל
to lose joy and interest in life Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִבֹּל |
עבר
| אני | נָבַלְתִּי |
| אתה / את | נָבַלְתָּ |
| הוא / היא | נָבַל |
| אנחנו | נָבַלְנוּ |
| אתם / אתן | נְבַלְתֶּם |
| הם / הן | נָבְלוּ |
הווה
| יחיד | נוֹבֵל |
| רבים | נוֹבְלִים |
עתיד
| אני | אֶבֹּל |
| אתה / את | תִּבֹּל |
| הוא / היא | יִבֹּל |
| אנחנו | נִבֹּל |
| אתם / אתן | תִּבְּלוּ |
| הם / הן | יִבְּלוּ |
ציווי
| יחיד | נְבֹל |
| רבים | נִבְלוּ |
נקבה
עבר
| אני | נָבַלְתִּי |
| אתה / את | נָבַלְתְּ |
| הוא / היא | נָבְלָה |
| אנחנו | נָבַלְנוּ |
| אתם / אתן | נְבַלְתֶּן |
| הם / הן | נָבְלוּ |
הווה
| יחיד | נוֹבֶלֶת |
| רבים | נוֹבְלוֹת |
עתיד
| אני | אֶבֹּל |
| אתה / את | תִּבְּלִי |
| הוא / היא | תִּבֹּל |
| אנחנו | נִבֹּל |
| אתם / אתן | תִּבֹּלְנָה |
| הם / הן | תִּבֹּלְנָה |
ציווי
| יחיד | נִבְלִי |
| רבים | נְבֹלְנָה |