Conjugation of נבנה
to be built Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִבָּנוֹת |
עבר
| אני | נִבְנֵיתִי |
| אתה / את | נִבְנֵיתָ |
| הוא / היא | נִבְנָה |
| אנחנו | נִבְנֵינוּ |
| אתם / אתן | נִבְנֵיתֶם |
| הם / הן | נִבְנוּ |
הווה
| יחיד | נִבְנֶה |
| רבים | נִבְנִים |
עתיד
| אני | אֶבָּנֶה |
| אתה / את | תִּבָּנֶה |
| הוא / היא | יִבָּנֶה |
| אנחנו | נִבָּנֶה |
| אתם / אתן | תִּבָּנוּ |
| הם / הן | יִבָּנוּ |
ציווי
| יחיד | הִבָּנֵה |
| רבים | הִבָּנוּ |
נקבה
עבר
| אני | נִבְנֵיתִי |
| אתה / את | נִבְנֵית |
| הוא / היא | נִבְנְתָה |
| אנחנו | נִבְנֵינוּ |
| אתם / אתן | נִבְנֵיתֶן |
| הם / הן | נִבְנוּ |
הווה
| יחיד | נִבְנֵית |
| רבים | נִבְנוֹת |
עתיד
| אני | אֶבָּנֶה |
| אתה / את | תִּבָּנִי |
| הוא / היא | תִּבָּנֶה |
| אנחנו | נִבָּנֶה |
| אתם / אתן | תִּבָּנֶינָה |
| הם / הן | תִּבָּנֶינָה |
ציווי
| יחיד | הִבָּנִי |
| רבים | הִבָּנֶינָה |