Conjugation of נבע
to gush, to well up Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִנְבֹּעַ |
עבר
| אני | נָבַעְתִּי |
| אתה / את | נָבַעְתָּ |
| הוא / היא | נָבַע |
| אנחנו | נָבַעְנוּ |
| אתם / אתן | נְבַעְתֶּם |
| הם / הן | נָבְעוּ |
הווה
| יחיד | נוֹבֵעַ |
| רבים | נוֹבְעִים |
עתיד
| אני | אֶנְבַּע |
| אתה / את | תִּנְבַּע |
| הוא / היא | יִנְבַּע |
| אנחנו | נִנְבַּע |
| אתם / אתן | תִּנְבְּעוּ |
| הם / הן | יִנְבְּעוּ |
ציווי
| יחיד | נְבַע |
| רבים | נִבְעוּ |
נקבה
עבר
| אני | נָבַעְתִּי |
| אתה / את | נָבַעְתְּ |
| הוא / היא | נָבְעָה |
| אנחנו | נָבַעְנוּ |
| אתם / אתן | נְבַעְתֶּן |
| הם / הן | נָבְעוּ |
הווה
| יחיד | נוֹבַעַת |
| רבים | נוֹבְעוֹת |
עתיד
| אני | אֶנְבַּע |
| אתה / את | תִּנְבְּעִי |
| הוא / היא | תִּנְבַּע |
| אנחנו | נִנְבַּע |
| אתם / אתן | תִּנְבַּעְנָה |
| הם / הן | תִּנְבַּעְנָה |
ציווי
| יחיד | נִבְעִי |
| רבים | נְבַעְנָה |