Conjugation of נטל
nɔːˈtˤalto load (something on someone), cause someone to bear (something) Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִטֹּל |
עבר
| אני | נָטַלְתִּי |
| אתה / את | נָטַלְתָּ |
| הוא / היא | נָטַל |
| אנחנו | נָטַלְנוּ |
| אתם / אתן | נְטַלְתֶּם |
| הם / הן | נָטְלוּ |
הווה
| יחיד | נוֹטֵל |
| רבים | נוֹטְלִים |
עתיד
| אני | אֶטֹּל |
| אתה / את | תִּטֹּל |
| הוא / היא | יִטֹּל |
| אנחנו | נִטֹּל |
| אתם / אתן | תִּטְּלוּ |
| הם / הן | יִטְּלוּ |
ציווי
| יחיד | נְטֹל |
| רבים | נִטְלוּ |
נקבה
עבר
| אני | נָטַלְתִּי |
| אתה / את | נָטַלְתְּ |
| הוא / היא | נָטְלָה |
| אנחנו | נָטַלְנוּ |
| אתם / אתן | נְטַלְתֶּן |
| הם / הן | נָטְלוּ |
הווה
| יחיד | נוֹטֶלֶת |
| רבים | נוֹטְלוֹת |
עתיד
| אני | אֶטֹּל |
| אתה / את | תִּטְּלִי |
| הוא / היא | תִּטֹּל |
| אנחנו | נִטֹּל |
| אתם / אתן | תִּטֹּלְנָה |
| הם / הן | תִּטֹּלְנָה |
ציווי
| יחיד | נִטְלִי |
| רבים | נְטֹלְנָה |