Conjugation of נטש
to abandon Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִנְטֹשׁ |
עבר
| אני | נָטַשְׁתִּי |
| אתה / את | נָטַשְׁתָּ |
| הוא / היא | נָטַשׁ |
| אנחנו | נָטַשְׁנוּ |
| אתם / אתן | נְטַשְׁתֶּם |
| הם / הן | נָטְשׁוּ |
הווה
| יחיד | נוֹטֵשׁ |
| רבים | נוֹטְשִׁים |
עתיד
| אני | אֶטֹּשׁ |
| אתה / את | תִּטֹּשׁ |
| הוא / היא | יִטֹּשׁ |
| אנחנו | נִטֹּשׁ |
| אתם / אתן | תִּטְּשׁוּ |
| הם / הן | יִטְּשׁוּ |
ציווי
| יחיד | נְטֹשׁ |
| רבים | נִטְשׁוּ |
נקבה
עבר
| אני | נָטַשְׁתִּי |
| אתה / את | נָטַשְׁתְּ |
| הוא / היא | נָטְשָׁה |
| אנחנו | נָטַשְׁנוּ |
| אתם / אתן | נְטַשְׁתֶּן |
| הם / הן | נָטְשׁוּ |
הווה
| יחיד | נוֹטֶשֶׁת |
| רבים | נוֹטְשׁוֹת |
עתיד
| אני | אֶטֹּשׁ |
| אתה / את | תִּטְּשִׁי |
| הוא / היא | תִּטֹּשׁ |
| אנחנו | נִטֹּשׁ |
| אתם / אתן | תִּטֹּשְׁנָה |
| הם / הן | תִּטֹּשְׁנָה |
ציווי
| יחיד | נִטְשִׁי |
| רבים | נְטֹשְׁנָה |