Conjugation of ניגן
To play (music), to play music. Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְנַגֵּן |
עבר
| אני | נִגַּנְתִּי |
| אתה / את | נִגַּנְתָּ |
| הוא / היא | נִגֵּן |
| אנחנו | נִגַּנּוּ |
| אתם / אתן | נִגַּנְתֶּם |
| הם / הן | נִגְּנוּ |
הווה
| יחיד | מְנַגֵּן |
| רבים | מְנַגְּנִים |
עתיד
| אני | אֲנַגֵּן |
| אתה / את | תְּנַגֵּן |
| הוא / היא | יְנַגֵּן |
| אנחנו | נְנַגֵּן |
| אתם / אתן | תְּנַגְּנוּ |
| הם / הן | יְנַגְּנוּ |
ציווי
| יחיד | נַגֵּן |
| רבים | נַגְּנוּ |
נקבה
עבר
| אני | נִגַּנְתִּי |
| אתה / את | נִגַּנְתְּ |
| הוא / היא | נִגְּנָה |
| אנחנו | נִגַּנּוּ |
| אתם / אתן | נִגַּנְתֶּן |
| הם / הן | נִגְּנוּ |
הווה
| יחיד | מְנַגֶּנֶת |
| רבים | מְנַגְּנוֹת |
עתיד
| אני | אֲנַגֵּן |
| אתה / את | תְּנַגְּנִי |
| הוא / היא | תְּנַגֵּן |
| אנחנו | נְנַגֵּן |
| אתם / אתן | תְּנַגֵּנָּה |
| הם / הן | תְּנַגֵּנָּה |
ציווי
| יחיד | נַגְּנִי |
| רבים | נַגֵּנָּה |