Conjugation of ניטל
to be taken away (from) Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִנָּטֵל |
עבר
| אני | נִטַּלְתִּי |
| אתה / את | נִטַּלְתָּ |
| הוא / היא | נִטַּל |
| אנחנו | נִטַּלְנוּ |
| אתם / אתן | נִטַּלְתֶּם |
| הם / הן | נִטְּלוּ |
הווה
| יחיד | נִטָּל |
| רבים | נִטָּלִים |
עתיד
| אני | אֶנָּטֵל |
| אתה / את | תִּנָּטֵל |
| הוא / היא | יִנָּטֵל |
| אנחנו | נִנָּטֵל |
| אתם / אתן | תִּנָּטְלוּ |
| הם / הן | יִנָּטְלוּ |
ציווי
| יחיד | הִנָּטֵל |
| רבים | הִנָּטְלוּ |
נקבה
עבר
| אני | נִטַּלְתִּי |
| אתה / את | נִטַּלְתְּ |
| הוא / היא | נִטְּלָה |
| אנחנו | נִטַּלְנוּ |
| אתם / אתן | נִטַּלְתֶּן |
| הם / הן | נִטְּלוּ |
הווה
| יחיד | נִטֶּלֶת |
| רבים | נִטָּלוֹת |
עתיד
| אני | אֶנָּטֵל |
| אתה / את | תִּנָּטְלִי |
| הוא / היא | תִּנָּטֵל |
| אנחנו | נִנָּטֵל |
| אתם / אתן | תִּנָּטֵלְנָה |
| הם / הן | תִּנָּטֵלְנָה |
ציווי
| יחיד | הִנָּטְלִי |
| רבים | הִנָּטֵלְנָה |