Conjugation of נטע
to plant, implant (also figurative) Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִנְטֹעַ |
עבר
| אני | נָטַעְתִּי |
| אתה / את | נָטַעְתָּ |
| הוא / היא | נָטַע |
| אנחנו | נָטַעְנוּ |
| אתם / אתן | נְטַעְתֶּם |
| הם / הן | נָטְעוּ |
הווה
| יחיד | נוֹטֵעַ |
| רבים | נוֹטְעִים |
עתיד
| אני | אֶטַּע |
| אתה / את | תִּטַּע |
| הוא / היא | יִטַּע |
| אנחנו | נִטַּע |
| אתם / אתן | תִּטְּעוּ |
| הם / הן | יִטְּעוּ |
ציווי
| יחיד | נְטַע |
| רבים | נִטְעוּ |
נקבה
עבר
| אני | נָטַעְתִּי |
| אתה / את | נָטַעְתְּ |
| הוא / היא | נָטְעָה |
| אנחנו | נָטַעְנוּ |
| אתם / אתן | נְטַעְתֶּן |
| הם / הן | נָטְעוּ |
הווה
| יחיד | נוֹטַעַת |
| רבים | נוֹטְעוֹת |
עתיד
| אני | אֶטַּע |
| אתה / את | תִּטְּעִי |
| הוא / היא | תִּטַּע |
| אנחנו | נִטַּע |
| אתם / אתן | תִּטַּעְנָה |
| הם / הן | תִּטַּעְנָה |
ציווי
| יחיד | נִטְעִי |
| רבים | נְטַעְנָה |