Conjugation of זמם
to plot, to devise, to scheme (plan with malicious intent; plan to commit a crime or sin) Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִזְמֹם |
עבר
| אני | זָמַמְתִּי |
| אתה / את | זָמַמְתָּ |
| הוא / היא | זָמַם |
| אנחנו | זָמַמְנוּ |
| אתם / אתן | זְמַמְתֶּם |
| הם / הן | זָמְמוּ |
הווה
| יחיד | זוֹמֵם |
| רבים | זוֹמְמִים |
עתיד
| אני | אֶזְמֹם |
| אתה / את | תִּזְמֹם |
| הוא / היא | יִזְמֹם |
| אנחנו | נִזְמֹם |
| אתם / אתן | תִּזְמְמוּ |
| הם / הן | יִזְמְמוּ |
ציווי
| יחיד | זְמֹם |
| רבים | זִמְמוּ |
נקבה
עבר
| אני | זָמַמְתִּי |
| אתה / את | זָמַמְתְּ |
| הוא / היא | זָמְמָה |
| אנחנו | זָמַמְנוּ |
| אתם / אתן | זְמַמְתֶּן |
| הם / הן | זָמְמוּ |
הווה
| יחיד | זוֹמֶמֶת |
| רבים | זוֹמְמוֹת |
עתיד
| אני | אֶזְמֹם |
| אתה / את | תִּזְמְמִי |
| הוא / היא | תִּזְמֹם |
| אנחנו | נִזְמֹם |
| אתם / אתן | תִּזְמֹמְנָה |
| הם / הן | תִּזְמֹמְנָה |
ציווי
| יחיד | זִמְמִי |
| רבים | זְמֹמְנָה |