Conjugation of זעף
to be furious, to be angry Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִזְעֹף |
עבר
| אני | זָעַפְתִּי |
| אתה / את | זָעַפְתָּ |
| הוא / היא | זָעַף |
| אנחנו | זָעַפְנוּ |
| אתם / אתן | זְעַפְתֶּם |
| הם / הן | זָעֲפוּ |
הווה
| יחיד | זוֹעֵף |
| רבים | זוֹעֲפִים |
עתיד
| אני | אֶזְעַף |
| אתה / את | תִּזְעַף |
| הוא / היא | יִזְעַף |
| אנחנו | נִזְעַף |
| אתם / אתן | תִּזְעֲפוּ |
| הם / הן | יִזְעֲפוּ |
ציווי
| יחיד | זְעַף |
| רבים | זַעֲפוּ |
נקבה
עבר
| אני | זָעַפְתִּי |
| אתה / את | זָעַפְתְּ |
| הוא / היא | זָעֲפָה |
| אנחנו | זָעַפְנוּ |
| אתם / אתן | זְעַפְתֶּן |
| הם / הן | זָעֲפוּ |
הווה
| יחיד | זוֹעֶפֶת |
| רבים | זוֹעֲפוֹת |
עתיד
| אני | אֶזְעַף |
| אתה / את | תִּזְעֲפִי |
| הוא / היא | תִּזְעַף |
| אנחנו | נִזְעַף |
| אתם / אתן | תִּזְעַפְנָה |
| הם / הן | תִּזְעַפְנָה |
ציווי
| יחיד | זַעֲפִי |
| רבים | זְעַפְנָה |