Conjugation of זעק
to shout, to yell Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִזְעֹק |
עבר
| אני | זָעַקְתִּי |
| אתה / את | זָעַקְתָּ |
| הוא / היא | זָעַק |
| אנחנו | זָעַקְנוּ |
| אתם / אתן | זְעַקְתֶּם |
| הם / הן | זָעֲקוּ |
הווה
| יחיד | זוֹעֵק |
| רבים | זוֹעֲקִים |
עתיד
| אני | אֶזְעַק |
| אתה / את | תִּזְעַק |
| הוא / היא | יִזְעַק |
| אנחנו | נִזְעַק |
| אתם / אתן | תִּזְעֲקוּ |
| הם / הן | יִזְעֲקוּ |
ציווי
| יחיד | זְעַק |
| רבים | זַעֲקוּ |
נקבה
עבר
| אני | זָעַקְתִּי |
| אתה / את | זָעַקְתְּ |
| הוא / היא | זָעֲקָה |
| אנחנו | זָעַקְנוּ |
| אתם / אתן | זְעַקְתֶּן |
| הם / הן | זָעֲקוּ |
הווה
| יחיד | זוֹעֶקֶת |
| רבים | זוֹעֲקוֹת |
עתיד
| אני | אֶזְעַק |
| אתה / את | תִּזְעֲקִי |
| הוא / היא | תִּזְעַק |
| אנחנו | נִזְעַק |
| אתם / אתן | תִּזְעַקְנָה |
| הם / הן | תִּזְעַקְנָה |
ציווי
| יחיד | זַעֲקִי |
| רבים | זְעַקְנָה |