Conjugation of זרק
To throw, to toss: to cause an object to move rapidly through the air. Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִזְרֹק |
עבר
| אני | זָרַקְתִּי |
| אתה / את | זָרַקְתָּ |
| הוא / היא | זָרַק |
| אנחנו | זָרַקְנוּ |
| אתם / אתן | זְרַקְתֶּם |
| הם / הן | זָרְקוּ |
הווה
| יחיד | זוֹרֵק |
| רבים | זוֹרְקִים |
עתיד
| אני | אֶזְרֹק |
| אתה / את | תִּזְרֹק |
| הוא / היא | יִזְרֹק |
| אנחנו | נִזְרֹק |
| אתם / אתן | תִּזְרְקוּ |
| הם / הן | יִזְרְקוּ |
ציווי
| יחיד | זְרֹק |
| רבים | זִרְקוּ |
נקבה
עבר
| אני | זָרַקְתִּי |
| אתה / את | זָרַקְתְּ |
| הוא / היא | זָרְקָה |
| אנחנו | זָרַקְנוּ |
| אתם / אתן | זְרַקְתֶּן |
| הם / הן | זָרְקוּ |
הווה
| יחיד | זוֹרֶקֶת |
| רבים | זוֹרְקוֹת |
עתיד
| אני | אֶזְרֹק |
| אתה / את | תִּזְרְקִי |
| הוא / היא | תִּזְרֹק |
| אנחנו | נִזְרֹק |
| אתם / אתן | תִּזְרֹקְנָה |
| הם / הן | תִּזְרֹקְנָה |
ציווי
| יחיד | זִרְקִי |
| רבים | זְרֹקְנָה |