Conjugation of חבט
to strike, hit Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לַחֲבֹט |
עבר
| אני | חָבַטְתִּי |
| אתה / את | חָבַטְתָּ |
| הוא / היא | חָבַט |
| אנחנו | חָבַטְנוּ |
| אתם / אתן | חֲבַטְתֶּם |
| הם / הן | חָבְטוּ |
הווה
| יחיד | חוֹבֵט |
| רבים | חוֹבְטִים |
עתיד
| אני | אֶחֱבֹט |
| אתה / את | תַּחֲבֹט |
| הוא / היא | יַחֲבֹט |
| אנחנו | נַחֲבֹט |
| אתם / אתן | תַּחַבְטוּ |
| הם / הן | יַחַבְטוּ |
ציווי
| יחיד | חֲבֹט |
| רבים | חִבְטוּ |
נקבה
עבר
| אני | חָבַטְתִּי |
| אתה / את | חָבַטְתְּ |
| הוא / היא | חָבְטָה |
| אנחנו | חָבַטְנוּ |
| אתם / אתן | חֲבַטְתֶּן |
| הם / הן | חָבְטוּ |
הווה
| יחיד | חוֹבֶטֶת |
| רבים | חוֹבְטוֹת |
עתיד
| אני | אֶחֱבֹט |
| אתה / את | תַּחַבְטִי |
| הוא / היא | תַּחֲבֹט |
| אנחנו | נַחֲבֹט |
| אתם / אתן | תַּחֲבֹטְנָה |
| הם / הן | תַּחֲבֹטְנָה |
ציווי
| יחיד | חִבְטִי |
| רבים | חֲבֹטְנָה |