Conjugation of נמנע
To refrain, avoid, abstain (from an action). Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִמָּנַע |
עבר
| אני | נִמְנַעְתִּי |
| אתה / את | נִמְנַעְתָּ |
| הוא / היא | נִמְנַע |
| אנחנו | נִמְנַעְנוּ |
| אתם / אתן | נִמְנַעְתֶּם |
| הם / הן | נִמְנְעוּ |
הווה
| יחיד | נִמְנָע |
| רבים | נִמְנָעִים |
עתיד
| אני | אֶמָּנַע |
| אתה / את | תִּמָּנַע |
| הוא / היא | יִמָּנַע |
| אנחנו | נִמָּנַע |
| אתם / אתן | תִּמָּנְעוּ |
| הם / הן | יִמָּנְעוּ |
ציווי
| יחיד | הִמָּנַע |
| רבים | הִמָּנְעוּ |
נקבה
עבר
| אני | נִמְנַעְתִּי |
| אתה / את | נִמְנַעְתְּ |
| הוא / היא | נִמְנְעָה |
| אנחנו | נִמְנַעְנוּ |
| אתם / אתן | נִמְנַעְתֶּן |
| הם / הן | נִמְנְעוּ |
הווה
| יחיד | נִמְנַעַת |
| רבים | נִמְנָעוֹת |
עתיד
| אני | אֶמָּנַע |
| אתה / את | תִּמָּנְעִי |
| הוא / היא | תִּמָּנַע |
| אנחנו | נִמָּנַע |
| אתם / אתן | תִּמָּנַעְנָה |
| הם / הן | תִּמָּנַעְנָה |
ציווי
| יחיד | הִמָּנְעִי |
| רבים | הִמָּנַעְנָה |