Conjugation of נסגר
To close, to be closed: to become closed. Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִסָּגֵר |
עבר
| אני | נִסְגַּרְתִּי |
| אתה / את | נִסְגַּרְתָּ |
| הוא / היא | נִסְגַּר |
| אנחנו | נִסְגַּרְנוּ |
| אתם / אתן | נִסְגַּרְתֶּם |
| הם / הן | נִסְגְּרוּ |
הווה
| יחיד | נִסְגָּר |
| רבים | נִסְגָּרִים |
עתיד
| אני | אֶסָּגֵר |
| אתה / את | תִּסָּגֵר |
| הוא / היא | יִסָּגֵר |
| אנחנו | נִסָּגֵר |
| אתם / אתן | תִּסָּגְרוּ |
| הם / הן | יִסָּגְרוּ |
ציווי
| יחיד | הִסָּגֵר |
| רבים | הִסָּגְרוּ |
נקבה
עבר
| אני | נִסְגַּרְתִּי |
| אתה / את | נִסְגַּרְתְּ |
| הוא / היא | נִסְגְּרָה |
| אנחנו | נִסְגַּרְנוּ |
| אתם / אתן | נִסְגַּרְתֶּן |
| הם / הן | נִסְגְּרוּ |
הווה
| יחיד | נִסְגֶּרֶת |
| רבים | נִסְגָּרוֹת |
עתיד
| אני | אֶסָּגֵר |
| אתה / את | תִּסָּגְרִי |
| הוא / היא | תִּסָּגֵר |
| אנחנו | נִסָּגֵר |
| אתם / אתן | תִּסָּגֵרְנָה |
| הם / הן | תִּסָּגֵרְנָה |
ציווי
| יחיד | הִסָּגְרִי |
| רבים | הִסָּגֵרְנָה |