Conjugation of נסח
defective spelling of ניסח Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִנְסֹחַ |
עבר
| אני | נָסַחְתִּי |
| אתה / את | נָסַחְתָּ |
| הוא / היא | נָסַח |
| אנחנו | נָסַחְנוּ |
| אתם / אתן | נְסַחְתֶּם |
| הם / הן | נָסְחוּ |
הווה
| יחיד | נוֹסֵחַ |
| רבים | נוֹסְחִים |
עתיד
| אני | אֶסַּח |
| אתה / את | תִּסַּח |
| הוא / היא | יִסַּח |
| אנחנו | נִסַּח |
| אתם / אתן | תִּסְּחוּ |
| הם / הן | יִסְּחוּ |
ציווי
| יחיד | סַח |
| רבים | סְחוּ |
נקבה
עבר
| אני | נָסַחְתִּי |
| אתה / את | נָסַחְתְּ |
| הוא / היא | נָסְחָה |
| אנחנו | נָסַחְנוּ |
| אתם / אתן | נְסַחְתֶּן |
| הם / הן | נָסְחוּ |
הווה
| יחיד | נוֹסַחַת |
| רבים | נוֹסְחוֹת |
עתיד
| אני | אֶסַּח |
| אתה / את | תִּסְּחִי |
| הוא / היא | תִּסַּח |
| אנחנו | נִסַּח |
| אתם / אתן | תִּסַּחְנָה |
| הם / הן | תִּסַּחְנָה |
ציווי
| יחיד | סְחִי |
| רבים | סַחְנָה |