Conjugation of נחת
To land. Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִנְחֹת |
עבר
| אני | נָחַתִּי |
| אתה / את | נָחַתָּ |
| הוא / היא | נָחַת |
| אנחנו | נָחַתְנוּ |
| אתם / אתן | נְחַתֶּם |
| הם / הן | נָחֲתוּ |
הווה
| יחיד | נוֹחֵת |
| רבים | נוֹחֲתִים |
עתיד
| אני | אֶנְחַת |
| אתה / את | תִּנְחַת |
| הוא / היא | יִנְחַת |
| אנחנו | נִנְחַת |
| אתם / אתן | תִּנְחֲתוּ |
| הם / הן | יִנְחֲתוּ |
ציווי
| יחיד | נְחַת |
| רבים | נַחֲתוּ |
נקבה
עבר
| אני | נָחַתִּי |
| אתה / את | נָחַתְּ |
| הוא / היא | נָחֲתָה |
| אנחנו | נָחַתְנוּ |
| אתם / אתן | נְחַתֶּן |
| הם / הן | נָחֲתוּ |
הווה
| יחיד | נוֹחֶתֶת |
| רבים | נוֹחֲתוֹת |
עתיד
| אני | אֶנְחַת |
| אתה / את | תִּנְחֲתִי |
| הוא / היא | תִּנְחַת |
| אנחנו | נִנְחַת |
| אתם / אתן | תִּנְחַתְנָה |
| הם / הן | תִּנְחַתְנָה |
ציווי
| יחיד | נַחֲתִי |
| רבים | נְחַתְנָה |