Conjugation of נותר
to be left, to remain Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִוָּתֵר |
עבר
| אני | נוֹתַרְתִּי |
| אתה / את | נוֹתַרְתָּ |
| הוא / היא | נוֹתַר |
| אנחנו | נוֹתַרְנוּ |
| אתם / אתן | נוֹתַרְתֶּם |
| הם / הן | נוֹתְרוּ |
הווה
| יחיד | נוֹתָר |
| רבים | נוֹתָרִים |
עתיד
| אני | אֶוָּתֵר |
| אתה / את | תִּוָּתֵר |
| הוא / היא | יִוָּתֵר |
| אנחנו | נִוָּתֵר |
| אתם / אתן | תִּוָּתְרוּ |
| הם / הן | יִוָּתְרוּ |
ציווי
| יחיד | הִוָּתֵר |
| רבים | הִוָּתְרוּ |
נקבה
עבר
| אני | נוֹתַרְתִּי |
| אתה / את | נוֹתַרְתְּ |
| הוא / היא | נוֹתְרָה |
| אנחנו | נוֹתַרְנוּ |
| אתם / אתן | נוֹתַרְתֶּן |
| הם / הן | נוֹתְרוּ |
הווה
| יחיד | נוֹתֶרֶת |
| רבים | נוֹתָרוֹת |
עתיד
| אני | אֶוָּתֵר |
| אתה / את | תִּוָּתְרִי |
| הוא / היא | תִּוָּתֵר |
| אנחנו | נִוָּתֵר |
| אתם / אתן | תִּוָּתֵרְנָה |
| הם / הן | תִּוָּתֵרְנָה |
ציווי
| יחיד | הִוָּתְרִי |
| רבים | הִוָּתֵרְנָה |