Conjugation of נח
to rest Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לָנוּחַ |
עבר
| אני | נַחְתִּי |
| אתה / את | נַחְתָּ |
| הוא / היא | נָח |
| אנחנו | נַחְנוּ |
| אתם / אתן | נַחְתֶּם |
| הם / הן | נָחוּ |
הווה
| יחיד | נָח |
| רבים | נָחִים |
עתיד
| אני | אָנוּחַ |
| אתה / את | תָּנוּחַ |
| הוא / היא | יָנוּחַ |
| אנחנו | נָנוּחַ |
| אתם / אתן | תָּנוּחוּ |
| הם / הן | יָנוּחוּ |
ציווי
| יחיד | נוּחַ |
| רבים | נוּחוּ |
נקבה
עבר
| אני | נַחְתִּי |
| אתה / את | נַחְתְּ |
| הוא / היא | נָחָה |
| אנחנו | נַחְנוּ |
| אתם / אתן | נַחְתֶּן |
| הם / הן | נָחוּ |
הווה
| יחיד | נָחָה |
| רבים | נָחוֹת |
עתיד
| אני | אָנוּחַ |
| אתה / את | תָּנוּחִי |
| הוא / היא | תָּנוּחַ |
| אנחנו | נָנוּחַ |
| אתם / אתן | תָּנַחְנָה |
| הם / הן | תָּנַחְנָה |
ציווי
| יחיד | נוּחִי |
| רבים | נַחְנָה |