Conjugation of נזף
to scold Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִנְזֹף |
עבר
| אני | נָזַפְתִּי |
| אתה / את | נָזַפְתָּ |
| הוא / היא | נָזַף |
| אנחנו | נָזַפְנוּ |
| אתם / אתן | נְזַפְתֶּם |
| הם / הן | נָזְפוּ |
הווה
| יחיד | נוֹזֵף |
| רבים | נוֹזְפִים |
עתיד
| אני | אֶנְזֹף |
| אתה / את | תִּנְזֹף |
| הוא / היא | יִנְזֹף |
| אנחנו | נִנְזֹף |
| אתם / אתן | תִּנְזְפוּ |
| הם / הן | יִנְזְפוּ |
ציווי
| יחיד | נְזֹף |
| רבים | נִזְפוּ |
נקבה
עבר
| אני | נָזַפְתִּי |
| אתה / את | נָזַפְתְּ |
| הוא / היא | נָזְפָה |
| אנחנו | נָזַפְנוּ |
| אתם / אתן | נְזַפְתֶּן |
| הם / הן | נָזְפוּ |
הווה
| יחיד | נוֹזֶפֶת |
| רבים | נוֹזְפוֹת |
עתיד
| אני | אֶנְזֹף |
| אתה / את | תִּנְזְפִי |
| הוא / היא | תִּנְזֹף |
| אנחנו | נִנְזֹף |
| אתם / אתן | תִּנְזֹפְנָה |
| הם / הן | תִּנְזֹפְנָה |
ציווי
| יחיד | נִזְפִי |
| רבים | נְזֹפְנָה |