Conjugation of נהר
naːˈhaːrמ אפיק טבעי המזרים מים מתוקים ממקור יבשתי כמו מעיינות ושלגים אל אגם או אל ים. Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִנְהֹר |
עבר
| אני | נָהַרְתִּי |
| אתה / את | נָהַרְתָּ |
| הוא / היא | נָהַר |
| אנחנו | נָהַרְנוּ |
| אתם / אתן | נְהַרְתֶּם |
| הם / הן | נָהֲרוּ |
הווה
| יחיד | נוֹהֵר |
| רבים | נוֹהֲרִים |
עתיד
| אני | אֶנְהַר |
| אתה / את | תִּנְהַר |
| הוא / היא | יִנְהַר |
| אנחנו | נִנְהַר |
| אתם / אתן | תִּנְהֲרוּ |
| הם / הן | יִנְהֲרוּ |
ציווי
| יחיד | נְהַר |
| רבים | נַהֲרוּ |
נקבה
עבר
| אני | נָהַרְתִּי |
| אתה / את | נָהַרְתְּ |
| הוא / היא | נָהֲרָה |
| אנחנו | נָהַרְנוּ |
| אתם / אתן | נְהַרְתֶּן |
| הם / הן | נָהֲרוּ |
הווה
| יחיד | נוֹהֶרֶת |
| רבים | נוֹהֲרוֹת |
עתיד
| אני | אֶנְהַר |
| אתה / את | תִּנְהֲרִי |
| הוא / היא | תִּנְהַר |
| אנחנו | נִנְהַר |
| אתם / אתן | תִּנְהַרְנָה |
| הם / הן | תִּנְהַרְנָה |
ציווי
| יחיד | נַהֲרִי |
| רבים | נְהַרְנָה |