Conjugation of נודע
To be made known, to be announced. Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִוָּדַע |
עבר
| אני | נוֹדַעְתִּי |
| אתה / את | נוֹדַעְתָּ |
| הוא / היא | נוֹדַע |
| אנחנו | נוֹדַעְנוּ |
| אתם / אתן | נוֹדַעְתֶּם |
| הם / הן | נוֹדְעוּ |
הווה
| יחיד | נוֹדָע |
| רבים | נוֹדָעִים |
עתיד
| אני | אֶוָּדַע |
| אתה / את | תִּוָּדַע |
| הוא / היא | יִוָּדַע |
| אנחנו | נִוָּדַע |
| אתם / אתן | תִּוָּדְעוּ |
| הם / הן | יִוָּדְעוּ |
ציווי
| יחיד | הִוָּדַע |
| רבים | הִוָּדְעוּ |
נקבה
עבר
| אני | נוֹדַעְתִּי |
| אתה / את | נוֹדַעְתְּ |
| הוא / היא | נוֹדְעָה |
| אנחנו | נוֹדַעְנוּ |
| אתם / אתן | נוֹדַעְתֶּן |
| הם / הן | נוֹדְעוּ |
הווה
| יחיד | נוֹדַעַת |
| רבים | נוֹדָעוֹת |
עתיד
| אני | אֶוָּדַע |
| אתה / את | תִּוָּדְעִי |
| הוא / היא | תִּוָּדַע |
| אנחנו | נִוָּדַע |
| אתם / אתן | תִּוָּדַעְנָה |
| הם / הן | תִּוָּדַעְנָה |
ציווי
| יחיד | הִוָּדְעִי |
| רבים | הִוָּדַעְנָה |