Conjugation of נועד
to be meant, intended, destined, designated for Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִוָּעֵד |
עבר
| אני | נוֹעַדְתִּי |
| אתה / את | נוֹעַדְתָּ |
| הוא / היא | נוֹעַד |
| אנחנו | נוֹעַדְנוּ |
| אתם / אתן | נוֹעַדְתֶּם |
| הם / הן | נוֹעֲדוּ |
הווה
| יחיד | נוֹעָד |
| רבים | נוֹעָדִים |
עתיד
| אני | אֶוָּעֵד |
| אתה / את | תִּוָּעֵד |
| הוא / היא | יִוָּעֵד |
| אנחנו | נִוָּעֵד |
| אתם / אתן | תִּוָּעֲדוּ |
| הם / הן | יִוָּעֲדוּ |
ציווי
| יחיד | הִוָּעֵד |
| רבים | הִוָּעֲדוּ |
נקבה
עבר
| אני | נוֹעַדְתִּי |
| אתה / את | נוֹעַדְתְּ |
| הוא / היא | נוֹעֲדָה |
| אנחנו | נוֹעַדְנוּ |
| אתם / אתן | נוֹעַדְתֶּן |
| הם / הן | נוֹעֲדוּ |
הווה
| יחיד | נוֹעֶדֶת |
| רבים | נוֹעָדוֹת |
עתיד
| אני | אֶוָּעֵד |
| אתה / את | תִּוָּעֲדִי |
| הוא / היא | תִּוָּעֵד |
| אנחנו | נִוָּעֵד |
| אתם / אתן | תִּוָּעֵדְנָה |
| הם / הן | תִּוָּעֵדְנָה |
ציווי
| יחיד | הִוָּעֲדִי |
| רבים | הִוָּעֵדְנָה |