Conjugation of נולד
to be born Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִוָּלֵד |
עבר
| אני | נוֹלַדְתִּי |
| אתה / את | נוֹלַדְתָּ |
| הוא / היא | נוֹלַד |
| אנחנו | נוֹלַדְנוּ |
| אתם / אתן | נוֹלַדְתֶּם |
| הם / הן | נוֹלְדוּ |
הווה
| יחיד | נוֹלָד |
| רבים | נוֹלָדִים |
עתיד
| אני | אֶוָּלֵד |
| אתה / את | תִּוָּלֵד |
| הוא / היא | יִוָּלֵד |
| אנחנו | נִוָּלֵד |
| אתם / אתן | תִּוָּלְדוּ |
| הם / הן | יִוָּלְדוּ |
ציווי
| יחיד | הִוָּלֵד |
| רבים | הִוָּלְדוּ |
נקבה
עבר
| אני | נוֹלַדְתִּי |
| אתה / את | נוֹלַדְתְּ |
| הוא / היא | נוֹלְדָה |
| אנחנו | נוֹלַדְנוּ |
| אתם / אתן | נוֹלַדְתֶּן |
| הם / הן | נוֹלְדוּ |
הווה
| יחיד | נוֹלֶדֶת |
| רבים | נוֹלָדוֹת |
עתיד
| אני | אֶוָּלֵד |
| אתה / את | תִּוָּלְדִי |
| הוא / היא | תִּוָּלֵד |
| אנחנו | נִוָּלֵד |
| אתם / אתן | תִּוָּלֵדְנָה |
| הם / הן | תִּוָּלֵדְנָה |
ציווי
| יחיד | הִוָּלְדִי |
| רבים | הִוָּלֵדְנָה |