Conjugation of נהרג
To be killed; to die suddenly or violently. Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהֵהָרֵג |
עבר
| אני | נֶהֱרַגְתִּי |
| אתה / את | נֶהֱרַגְתָּ |
| הוא / היא | נֶהֱרַג |
| אנחנו | נֶהֱרַגְנוּ |
| אתם / אתן | נֶהֱרַגְתֶּם |
| הם / הן | נֶהֶרְגוּ |
הווה
| יחיד | נֶהֱרָג |
| רבים | נֶהֱרָגִים |
עתיד
| אני | אֵהָרֵג |
| אתה / את | תֵּהָרֵג |
| הוא / היא | יֵהָרֵג |
| אנחנו | נֵהָרֵג |
| אתם / אתן | תֵּהָרְגוּ |
| הם / הן | יֵהָרְגוּ |
ציווי
| יחיד | הֵהָרֵג |
| רבים | הֵהָרְגוּ |
נקבה
עבר
| אני | נֶהֱרַגְתִּי |
| אתה / את | נֶהֱרַגְתְּ |
| הוא / היא | נֶהֶרְגָה |
| אנחנו | נֶהֱרַגְנוּ |
| אתם / אתן | נֶהֱרַגְתֶּן |
| הם / הן | נֶהֶרְגוּ |
הווה
| יחיד | נֶהֱרֶגֶת |
| רבים | נֶהֱרָגוֹת |
עתיד
| אני | אֵהָרֵג |
| אתה / את | תֵּהָרְגִי |
| הוא / היא | תֵּהָרֵג |
| אנחנו | נֵהָרֵג |
| אתם / אתן | תֵּהָרֵגְנָה |
| הם / הן | תֵּהָרֵגְנָה |
ציווי
| יחיד | הֵהָרְגִי |
| רבים | הֵהָרֵגְנָה |