Conjugation of התנכר
to act as a stranger to, estrange, disown, ignore Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִתְנַכֵּר |
עבר
| אני | הִתְנַכַּרְתִּי |
| אתה / את | הִתְנַכַּרְתָּ |
| הוא / היא | הִתְנַכֵּר |
| אנחנו | הִתְנַכַּרְנוּ |
| אתם / אתן | הִתְנַכַּרְתֶּם |
| הם / הן | הִתְנַכְּרוּ |
הווה
| יחיד | מִתְנַכֵּר |
| רבים | מִתְנַכְּרִים |
עתיד
| אני | אֶתְנַכֵּר |
| אתה / את | תִּתְנַכֵּר |
| הוא / היא | יִתְנַכֵּר |
| אנחנו | נִתְנַכֵּר |
| אתם / אתן | תִּתְנַכְּרוּ |
| הם / הן | יִתְנַכְּרוּ |
ציווי
| יחיד | הִתְנַכֵּר |
| רבים | הִתְנַכְּרוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִתְנַכַּרְתִּי |
| אתה / את | הִתְנַכַּרְתְּ |
| הוא / היא | הִתְנַכְּרָה |
| אנחנו | הִתְנַכַּרְנוּ |
| אתם / אתן | הִתְנַכַּרְתֶּן |
| הם / הן | הִתְנַכְּרוּ |
הווה
| יחיד | מִתְנַכֶּרֶת |
| רבים | מִתְנַכְּרוֹת |
עתיד
| אני | אֶתְנַכֵּר |
| אתה / את | תִּתְנַכְּרִי |
| הוא / היא | תִּתְנַכֵּר |
| אנחנו | נִתְנַכֵּר |
| אתם / אתן | תִּתְנַכֵּרְנָה |
| הם / הן | תִּתְנַכֵּרְנָה |
ציווי
| יחיד | הִתְנַכְּרִי |
| רבים | הִתְנַכֵּרְנָה |