Conjugation of התנפץ
to shatter, to disintegrate Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִתְנַפֵּץ |
עבר
| אני | הִתְנַפַּצְתִּי |
| אתה / את | הִתְנַפַּצְתָּ |
| הוא / היא | הִתְנַפֵּץ |
| אנחנו | הִתְנַפַּצְנוּ |
| אתם / אתן | הִתְנַפַּצְתֶּם |
| הם / הן | הִתְנַפְּצוּ |
הווה
| יחיד | מִתְנַפֵּץ |
| רבים | מִתְנַפְּצִים |
עתיד
| אני | אֶתְנַפֵּץ |
| אתה / את | תִּתְנַפֵּץ |
| הוא / היא | יִתְנַפֵּץ |
| אנחנו | נִתְנַפֵּץ |
| אתם / אתן | תִּתְנַפְּצוּ |
| הם / הן | יִתְנַפְּצוּ |
ציווי
| יחיד | הִתְנַפֵּץ |
| רבים | הִתְנַפְּצוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִתְנַפַּצְתִּי |
| אתה / את | הִתְנַפַּצְתְּ |
| הוא / היא | הִתְנַפְּצָה |
| אנחנו | הִתְנַפַּצְנוּ |
| אתם / אתן | הִתְנַפַּצְתֶּן |
| הם / הן | הִתְנַפְּצוּ |
הווה
| יחיד | מִתְנַפֶּצֶת |
| רבים | מִתְנַפְּצוֹת |
עתיד
| אני | אֶתְנַפֵּץ |
| אתה / את | תִּתְנַפְּצִי |
| הוא / היא | תִּתְנַפֵּץ |
| אנחנו | נִתְנַפֵּץ |
| אתם / אתן | תִּתְנַפֵּצְנָה |
| הם / הן | תִּתְנַפֵּצְנָה |
ציווי
| יחיד | הִתְנַפְּצִי |
| רבים | הִתְנַפֵּצְנָה |