Conjugation of התנקף
to be hit, struck Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִתְנַקֵּף |
עבר
| אני | הִתְנַקַּפְתִּי |
| אתה / את | הִתְנַקַּפְתָּ |
| הוא / היא | הִתְנַקֵּף |
| אנחנו | הִתְנַקַּפְנוּ |
| אתם / אתן | הִתְנַקַּפְתֶּם |
| הם / הן | הִתְנַקְּפוּ |
הווה
| יחיד | מִתְנַקֵּף |
| רבים | מִתְנַקְּפִים |
עתיד
| אני | אֶתְנַקֵּף |
| אתה / את | תִּתְנַקֵּף |
| הוא / היא | יִתְנַקֵּף |
| אנחנו | נִתְנַקֵּף |
| אתם / אתן | תִּתְנַקְּפוּ |
| הם / הן | יִתְנַקְּפוּ |
ציווי
| יחיד | הִתְנַקֵּף |
| רבים | הִתְנַקְּפוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִתְנַקַּפְתִּי |
| אתה / את | הִתְנַקַּפְתְּ |
| הוא / היא | הִתְנַקְּפָה |
| אנחנו | הִתְנַקַּפְנוּ |
| אתם / אתן | הִתְנַקַּפְתֶּן |
| הם / הן | הִתְנַקְּפוּ |
הווה
| יחיד | מִתְנַקֶּפֶת |
| רבים | מִתְנַקְּפוֹת |
עתיד
| אני | אֶתְנַקֵּף |
| אתה / את | תִּתְנַקְּפִי |
| הוא / היא | תִּתְנַקֵּף |
| אנחנו | נִתְנַקֵּף |
| אתם / אתן | תִּתְנַקֵּפְנָה |
| הם / הן | תִּתְנַקֵּפְנָה |
ציווי
| יחיד | הִתְנַקְּפִי |
| רבים | הִתְנַקֵּפְנָה |