Conjugation of התעבה
to condense Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִתְעַבּוֹת |
עבר
| אני | הִתְעַבֵּיתִי |
| אתה / את | הִתְעַבֵּיתָ |
| הוא / היא | הִתְעַבָּה |
| אנחנו | הִתְעַבֵּינוּ |
| אתם / אתן | הִתְעַבֵּיתֶם |
| הם / הן | הִתְעַבּוּ |
הווה
| יחיד | מִתְעַבֶּה |
| רבים | מִתְעַבִּים |
עתיד
| אני | אֶתְעַבֶּה |
| אתה / את | תִּתְעַבֶּה |
| הוא / היא | יִתְעַבֶּה |
| אנחנו | נִתְעַבֶּה |
| אתם / אתן | תִּתְעַבּוּ |
| הם / הן | יִתְעַבּוּ |
ציווי
| יחיד | הִתְעַבֵּה |
| רבים | הִתְעַבּוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִתְעַבֵּיתִי |
| אתה / את | הִתְעַבֵּית |
| הוא / היא | הִתְעַבְּתָה |
| אנחנו | הִתְעַבֵּינוּ |
| אתם / אתן | הִתְעַבֵּיתֶן |
| הם / הן | הִתְעַבּוּ |
הווה
| יחיד | מִתְעַבָּה |
| רבים | מִתְעַבּוֹת |
עתיד
| אני | אֶתְעַבֶּה |
| אתה / את | תִּתְעַבִּי |
| הוא / היא | תִּתְעַבֶּה |
| אנחנו | נִתְעַבֶּה |
| אתם / אתן | תִּתְעַבֶּינָה |
| הם / הן | תִּתְעַבֶּינָה |
ציווי
| יחיד | הִתְעַבִּי |
| רבים | הִתְעַבֶּינָה |