Conjugation of התעלה
To outdo, to exceed Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִתְעַלּוֹת |
עבר
| אני | הִתְעַלֵּיתִי |
| אתה / את | הִתְעַלֵּיתָ |
| הוא / היא | הִתְעַלָּה |
| אנחנו | הִתְעַלֵּינוּ |
| אתם / אתן | הִתְעַלֵּיתֶם |
| הם / הן | הִתְעַלּוּ |
הווה
| יחיד | מִתְעַלֶּה |
| רבים | מִתְעַלִּים |
עתיד
| אני | אֶתְעַלֶּה |
| אתה / את | תִּתְעַלֶּה |
| הוא / היא | יִתְעַלֶּה |
| אנחנו | נִתְעַלֶּה |
| אתם / אתן | תִּתְעַלּוּ |
| הם / הן | יִתְעַלּוּ |
ציווי
| יחיד | הִתְעַלֵּה |
| רבים | הִתְעַלּוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִתְעַלֵּיתִי |
| אתה / את | הִתְעַלֵּית |
| הוא / היא | הִתְעַלְּתָה |
| אנחנו | הִתְעַלֵּינוּ |
| אתם / אתן | הִתְעַלֵּיתֶן |
| הם / הן | הִתְעַלּוּ |
הווה
| יחיד | מִתְעַלָּה |
| רבים | מִתְעַלּוֹת |
עתיד
| אני | אֶתְעַלֶּה |
| אתה / את | תִּתְעַלִּי |
| הוא / היא | תִּתְעַלֶּה |
| אנחנו | נִתְעַלֶּה |
| אתם / אתן | תִּתְעַלֶּינָה |
| הם / הן | תִּתְעַלֶּינָה |
ציווי
| יחיד | הִתְעַלִּי |
| רבים | הִתְעַלֶּינָה |