Conjugation of התעמר
to abuse, to mistreat Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִתְעַמֵּר |
עבר
| אני | הִתְעַמַּרְתִּי |
| אתה / את | הִתְעַמַּרְתָּ |
| הוא / היא | הִתְעַמֵּר |
| אנחנו | הִתְעַמַּרְנוּ |
| אתם / אתן | הִתְעַמַּרְתֶּם |
| הם / הן | הִתְעַמְּרוּ |
הווה
| יחיד | מִתְעַמֵּר |
| רבים | מִתְעַמְּרִים |
עתיד
| אני | אֶתְעַמֵּר |
| אתה / את | תִּתְעַמֵּר |
| הוא / היא | יִתְעַמֵּר |
| אנחנו | נִתְעַמֵּר |
| אתם / אתן | תִּתְעַמְּרוּ |
| הם / הן | יִתְעַמְּרוּ |
ציווי
| יחיד | הִתְעַמֵּר |
| רבים | הִתְעַמְּרוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִתְעַמַּרְתִּי |
| אתה / את | הִתְעַמַּרְתְּ |
| הוא / היא | הִתְעַמְּרָה |
| אנחנו | הִתְעַמַּרְנוּ |
| אתם / אתן | הִתְעַמַּרְתֶּן |
| הם / הן | הִתְעַמְּרוּ |
הווה
| יחיד | מִתְעַמֶּרֶת |
| רבים | מִתְעַמְּרוֹת |
עתיד
| אני | אֶתְעַמֵּר |
| אתה / את | תִּתְעַמְּרִי |
| הוא / היא | תִּתְעַמֵּר |
| אנחנו | נִתְעַמֵּר |
| אתם / אתן | תִּתְעַמֵּרְנָה |
| הם / הן | תִּתְעַמֵּרְנָה |
ציווי
| יחיד | הִתְעַמְּרִי |
| רבים | הִתְעַמֵּרְנָה |