Conjugation of התערב
to interfere (with), to meddle (in, in the affairs of) Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִתְעָרֵב |
עבר
| אני | הִתְעָרַבְתִּי |
| אתה / את | הִתְעָרַבְתָּ |
| הוא / היא | הִתְעָרֵב |
| אנחנו | הִתְעָרַבְנוּ |
| אתם / אתן | הִתְעָרַבְתֶּם |
| הם / הן | הִתְעָרְבוּ |
הווה
| יחיד | מִתְעָרֵב |
| רבים | מִתְעָרְבִים |
עתיד
| אני | אֶתְעָרֵב |
| אתה / את | תִּתְעָרֵב |
| הוא / היא | יִתְעָרֵב |
| אנחנו | נִתְעָרֵב |
| אתם / אתן | תִּתְעָרְבוּ |
| הם / הן | יִתְעָרְבוּ |
ציווי
| יחיד | הִתְעָרֵב |
| רבים | הִתְעָרְבוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִתְעָרַבְתִּי |
| אתה / את | הִתְעָרַבְתְּ |
| הוא / היא | הִתְעָרְבָה |
| אנחנו | הִתְעָרַבְנוּ |
| אתם / אתן | הִתְעָרַבְתֶּן |
| הם / הן | הִתְעָרְבוּ |
הווה
| יחיד | מִתְעָרֶבֶת |
| רבים | מִתְעָרְבוֹת |
עתיד
| אני | אֶתְעָרֵב |
| אתה / את | תִּתְעָרְבִי |
| הוא / היא | תִּתְעָרֵב |
| אנחנו | נִתְעָרֵב |
| אתם / אתן | תִּתְעָרֵבְנָה |
| הם / הן | תִּתְעָרֵבְנָה |
ציווי
| יחיד | הִתְעָרְבִי |
| רבים | הִתְעָרֵבְנָה |