Conjugation of התפטר
to quit, resign (from a job) Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִתְפַּטֵּר |
עבר
| אני | הִתְפַּטַּרְתִּי |
| אתה / את | הִתְפַּטַּרְתָּ |
| הוא / היא | הִתְפַּטֵּר |
| אנחנו | הִתְפַּטַּרְנוּ |
| אתם / אתן | הִתְפַּטַּרְתֶּם |
| הם / הן | הִתְפַּטְּרוּ |
הווה
| יחיד | מִתְפַּטֵּר |
| רבים | מִתְפַּטְּרִים |
עתיד
| אני | אֶתְפַּטֵּר |
| אתה / את | תִּתְפַּטֵּר |
| הוא / היא | יִתְפַּטֵּר |
| אנחנו | נִתְפַּטֵּר |
| אתם / אתן | תִּתְפַּטְּרוּ |
| הם / הן | יִתְפַּטְּרוּ |
ציווי
| יחיד | הִתְפַּטֵּר |
| רבים | הִתְפַּטְּרוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִתְפַּטַּרְתִּי |
| אתה / את | הִתְפַּטַּרְתְּ |
| הוא / היא | הִתְפַּטְּרָה |
| אנחנו | הִתְפַּטַּרְנוּ |
| אתם / אתן | הִתְפַּטַּרְתֶּן |
| הם / הן | הִתְפַּטְּרוּ |
הווה
| יחיד | מִתְפַּטֶּרֶת |
| רבים | מִתְפַּטְּרוֹת |
עתיד
| אני | אֶתְפַּטֵּר |
| אתה / את | תִּתְפַּטְּרִי |
| הוא / היא | תִּתְפַּטֵּר |
| אנחנו | נִתְפַּטֵּר |
| אתם / אתן | תִּתְפַּטֵּרְנָה |
| הם / הן | תִּתְפַּטֵּרְנָה |
ציווי
| יחיד | הִתְפַּטְּרִי |
| רבים | הִתְפַּטֵּרְנָה |