Conjugation of התפיח
to let rise, to leaven Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהַתְפִּיחַ |
עבר
| אני | הִתְפַּחְתִּי |
| אתה / את | הִתְפַּחְתָּ |
| הוא / היא | הִתְפִּיחַ |
| אנחנו | הִתְפַּחְנוּ |
| אתם / אתן | הִתְפַּחְתֶּם |
| הם / הן | הִתְפִּיחוּ |
הווה
| יחיד | מַתְפִּיחַ |
| רבים | מַתְפִּיחִים |
עתיד
| אני | אַתְפִּיחַ |
| אתה / את | תַּתְפִּיחַ |
| הוא / היא | יַתְפִּיחַ |
| אנחנו | נַתְפִּיחַ |
| אתם / אתן | תַּתְפִּיחוּ |
| הם / הן | יַתְפִּיחוּ |
ציווי
| יחיד | הַתְפֵּחַ |
| רבים | הַתְפִּיחוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִתְפַּחְתִּי |
| אתה / את | הִתְפַּחְתְּ |
| הוא / היא | הִתְפִּיחָה |
| אנחנו | הִתְפַּחְנוּ |
| אתם / אתן | הִתְפַּחְתֶּן |
| הם / הן | הִתְפִּיחוּ |
הווה
| יחיד | מַתְפִּיחָה |
| רבים | מַתְפִּיחוֹת |
עתיד
| אני | אַתְפִּיחַ |
| אתה / את | תַּתְפִּיחִי |
| הוא / היא | תַּתְפִּיחַ |
| אנחנו | נַתְפִּיחַ |
| אתם / אתן | תַּתְפַּחְנָה |
| הם / הן | תַּתְפַּחְנָה |
ציווי
| יחיד | הַתְפִּיחִי |
| רבים | הַתְפַּחְנָה |