Conjugation of התנער
to shirk, renounce (such as a responsibility or obligation) Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִתְנַעֵר |
עבר
| אני | הִתְנַעַרְתִּי |
| אתה / את | הִתְנַעַרְתָּ |
| הוא / היא | הִתְנַעֵר |
| אנחנו | הִתְנַעַרְנוּ |
| אתם / אתן | הִתְנַעַרְתֶּם |
| הם / הן | הִתְנַעֲרוּ |
הווה
| יחיד | מִתְנַעֵר |
| רבים | מִתְנַעֲרִים |
עתיד
| אני | אֶתְנַעֵר |
| אתה / את | תִּתְנַעֵר |
| הוא / היא | יִתְנַעֵר |
| אנחנו | נִתְנַעֵר |
| אתם / אתן | תִּתְנַעֲרוּ |
| הם / הן | יִתְנַעֲרוּ |
ציווי
| יחיד | הִתְנַעֵר |
| רבים | הִתְנַעֲרוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִתְנַעַרְתִּי |
| אתה / את | הִתְנַעַרְתְּ |
| הוא / היא | הִתְנַעֲרָה |
| אנחנו | הִתְנַעַרְנוּ |
| אתם / אתן | הִתְנַעַרְתֶּן |
| הם / הן | הִתְנַעֲרוּ |
הווה
| יחיד | מִתְנַעֶרֶת |
| רבים | מִתְנַעֲרוֹת |
עתיד
| אני | אֶתְנַעֵר |
| אתה / את | תִּתְנַעֲרִי |
| הוא / היא | תִּתְנַעֵר |
| אנחנו | נִתְנַעֵר |
| אתם / אתן | תִּתְנַעֵרְנָה |
| הם / הן | תִּתְנַעֵרְנָה |
ציווי
| יחיד | הִתְנַעֲרִי |
| רבים | הִתְנַעֵרְנָה |