Conjugation of הרס
to destroy, to demolish, to tear down Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לַהֲרֹס |
עבר
| אני | הָרַסְתִּי |
| אתה / את | הָרַסְתָּ |
| הוא / היא | הָרַס |
| אנחנו | הָרַסְנוּ |
| אתם / אתן | הֲרַסְתֶּם |
| הם / הן | הָרְסוּ |
הווה
| יחיד | הוֹרֵס |
| רבים | הוֹרְסִים |
עתיד
| אני | אֶהֱרֹס |
| אתה / את | תַּהֲרֹס |
| הוא / היא | יַהֲרֹס |
| אנחנו | נַהֲרֹס |
| אתם / אתן | תַּהַרְסוּ |
| הם / הן | יַהַרְסוּ |
ציווי
| יחיד | הֲרֹס |
| רבים | הִרְסוּ |
נקבה
עבר
| אני | הָרַסְתִּי |
| אתה / את | הָרַסְתְּ |
| הוא / היא | הָרְסָה |
| אנחנו | הָרַסְנוּ |
| אתם / אתן | הֲרַסְתֶּן |
| הם / הן | הָרְסוּ |
הווה
| יחיד | הוֹרֶסֶת |
| רבים | הוֹרְסוֹת |
עתיד
| אני | אֶהֱרֹס |
| אתה / את | תַּהַרְסִי |
| הוא / היא | תַּהֲרֹס |
| אנחנו | נַהֲרֹס |
| אתם / אתן | תַּהֲרֹסְנָה |
| הם / הן | תַּהֲרֹסְנָה |
ציווי
| יחיד | הִרְסִי |
| רבים | הֲרֹסְנָה |