Conjugation of השאיל
to lend Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהַשְׁאִיל |
עבר
| אני | הִשְׁאַלְתִּי |
| אתה / את | הִשְׁאַלְתָּ |
| הוא / היא | הִשְׁאִיל |
| אנחנו | הִשְׁאַלְנוּ |
| אתם / אתן | הִשְׁאַלְתֶּם |
| הם / הן | הִשְׁאִילוּ |
הווה
| יחיד | מַשְׁאִיל |
| רבים | מַשְׁאִילִים |
עתיד
| אני | אַשְׁאִיל |
| אתה / את | תַּשְׁאִיל |
| הוא / היא | יַשְׁאִיל |
| אנחנו | נַשְׁאִיל |
| אתם / אתן | תַּשְׁאִילוּ |
| הם / הן | יַשְׁאִילוּ |
ציווי
| יחיד | הַשְׁאֵל |
| רבים | הַשְׁאִילוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִשְׁאַלְתִּי |
| אתה / את | הִשְׁאַלְתְּ |
| הוא / היא | הִשְׁאִילָה |
| אנחנו | הִשְׁאַלְנוּ |
| אתם / אתן | הִשְׁאַלְתֶּן |
| הם / הן | הִשְׁאִילוּ |
הווה
| יחיד | מַשְׁאִילָה |
| רבים | מַשְׁאִילוֹת |
עתיד
| אני | אַשְׁאִיל |
| אתה / את | תַּשְׁאִילִי |
| הוא / היא | תַּשְׁאִיל |
| אנחנו | נַשְׁאִיל |
| אתם / אתן | תַּשְׁאֵלְנָה |
| הם / הן | תַּשְׁאֵלְנָה |
ציווי
| יחיד | הַשְׁאִילִי |
| רבים | הַשְׁאֵלְנָה |