Conjugation of השהה
to delay, postpone, hold up Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהַשְׁהוֹת |
עבר
| אני | הִשְׁהֵיתִי |
| אתה / את | הִשְׁהֵיתָ |
| הוא / היא | הִשְׁהָה |
| אנחנו | הִשְׁהֵינוּ |
| אתם / אתן | הִשְׁהֵיתֶם |
| הם / הן | הִשְׁהוּ |
הווה
| יחיד | מַשְׁהֶה |
| רבים | מַשְׁהִים |
עתיד
| אני | אַשְׁהֶה |
| אתה / את | תַּשְׁהֶה |
| הוא / היא | יַשְׁהֶה |
| אנחנו | נַשְׁהֶה |
| אתם / אתן | תַּשְׁהוּ |
| הם / הן | יַשְׁהוּ |
ציווי
| יחיד | הַשְׁהֵה |
| רבים | הַשְׁהוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִשְׁהֵיתִי |
| אתה / את | הִשְׁהֵית |
| הוא / היא | הִשְׁהֲתָה |
| אנחנו | הִשְׁהֵינוּ |
| אתם / אתן | הִשְׁהֵיתֶן |
| הם / הן | הִשְׁהוּ |
הווה
| יחיד | מַשְׁהָה |
| רבים | מַשְׁהוֹת |
עתיד
| אני | אַשְׁהֶה |
| אתה / את | תַּשְׁהִי |
| הוא / היא | תַּשְׁהֶה |
| אנחנו | נַשְׁהֶה |
| אתם / אתן | תַּשְׁהֶינָה |
| הם / הן | תַּשְׁהֶינָה |
ציווי
| יחיד | הַשְׁהִי |
| רבים | הַשְׁהֶינָה |