Conjugation of השבית
to allow something to be lacking Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהַשְׁבִּית |
עבר
| אני | הִשְׁבַּתִּי |
| אתה / את | הִשְׁבַּתָּ |
| הוא / היא | הִשְׁבִּית |
| אנחנו | הִשְׁבַּתְנוּ |
| אתם / אתן | הִשְׁבַּתֶּם |
| הם / הן | הִשְׁבִּיתוּ |
הווה
| יחיד | מַשְׁבִּית |
| רבים | מַשְׁבִּיתִים |
עתיד
| אני | אַשְׁבִּית |
| אתה / את | תַּשְׁבִּית |
| הוא / היא | יַשְׁבִּית |
| אנחנו | נַשְׁבִּית |
| אתם / אתן | תַּשְׁבִּיתוּ |
| הם / הן | יַשְׁבִּיתוּ |
ציווי
| יחיד | הַשְׁבֵּת |
| רבים | הַשְׁבִּיתוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִשְׁבַּתִּי |
| אתה / את | הִשְׁבַּתְּ |
| הוא / היא | הִשְׁבִּיתָה |
| אנחנו | הִשְׁבַּתְנוּ |
| אתם / אתן | הִשְׁבַּתֶּן |
| הם / הן | הִשְׁבִּיתוּ |
הווה
| יחיד | מַשְׁבִּיתָה |
| רבים | מַשְׁבִּיתוֹת |
עתיד
| אני | אַשְׁבִּית |
| אתה / את | תַּשְׁבִּיתִי |
| הוא / היא | תַּשְׁבִּית |
| אנחנו | נַשְׁבִּית |
| אתם / אתן | תַּשְׁבֵּתְנָה |
| הם / הן | תַּשְׁבֵּתְנָה |
ציווי
| יחיד | הַשְׁבִּיתִי |
| רבים | הַשְׁבֵּתְנָה |