Conjugation of הרצה
to lecture Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהַרְצוֹת |
עבר
| אני | הִרְצֵיתִי |
| אתה / את | הִרְצֵיתָ |
| הוא / היא | הִרְצָה |
| אנחנו | הִרְצֵינוּ |
| אתם / אתן | הִרְצֵיתֶם |
| הם / הן | הִרְצוּ |
הווה
| יחיד | מַרְצֶה |
| רבים | מַרְצִים |
עתיד
| אני | אַרְצֶה |
| אתה / את | תַּרְצֶה |
| הוא / היא | יַרְצֶה |
| אנחנו | נַרְצֶה |
| אתם / אתן | תַּרְצוּ |
| הם / הן | יַרְצוּ |
ציווי
| יחיד | הַרְצֵה |
| רבים | הַרְצוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִרְצֵיתִי |
| אתה / את | הִרְצֵית |
| הוא / היא | הִרְצְתָה |
| אנחנו | הִרְצֵינוּ |
| אתם / אתן | הִרְצֵיתֶן |
| הם / הן | הִרְצוּ |
הווה
| יחיד | מַרְצָה |
| רבים | מַרְצוֹת |
עתיד
| אני | אַרְצֶה |
| אתה / את | תַּרְצִי |
| הוא / היא | תַּרְצֶה |
| אנחנו | נַרְצֶה |
| אתם / אתן | תַּרְצֶינָה |
| הם / הן | תַּרְצֶינָה |
ציווי
| יחיד | הַרְצִי |
| רבים | הַרְצֶינָה |