Conjugation of הרשה
to allow Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהַרְשׁוֹת |
עבר
| אני | הִרְשֵׁיתִי |
| אתה / את | הִרְשֵׁיתָ |
| הוא / היא | הִרְשָׁה |
| אנחנו | הִרְשֵׁינוּ |
| אתם / אתן | הִרְשֵׁיתֶם |
| הם / הן | הִרְשׁוּ |
הווה
| יחיד | מַרְשֶׁה |
| רבים | מַרְשִׁים |
עתיד
| אני | אַרְשֶׁה |
| אתה / את | תַּרְשֶׁה |
| הוא / היא | יַרְשֶׁה |
| אנחנו | נַרְשֶׁה |
| אתם / אתן | תַּרְשׁוּ |
| הם / הן | יַרְשׁוּ |
ציווי
| יחיד | הַרְשֵׁה |
| רבים | הַרְשׁוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִרְשֵׁיתִי |
| אתה / את | הִרְשֵׁית |
| הוא / היא | הִרְשְׁתָה |
| אנחנו | הִרְשֵׁינוּ |
| אתם / אתן | הִרְשֵׁיתֶן |
| הם / הן | הִרְשׁוּ |
הווה
| יחיד | מַרְשָׁה |
| רבים | מַרְשׁוֹת |
עתיד
| אני | אַרְשֶׁה |
| אתה / את | תַּרְשִׁי |
| הוא / היא | תַּרְשֶׁה |
| אנחנו | נַרְשֶׁה |
| אתם / אתן | תַּרְשֶׁינָה |
| הם / הן | תַּרְשֶׁינָה |
ציווי
| יחיד | הַרְשִׁי |
| רבים | הַרְשֶׁינָה |