Conjugation of הריץ
to make to run Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהָרִיץ |
עבר
| אני | הֵרַצְתִּי |
| אתה / את | הֵרַצְתָּ |
| הוא / היא | הֵרִיץ |
| אנחנו | הֵרַצְנוּ |
| אתם / אתן | הֲרַצְתֶּם |
| הם / הן | הֵרִיצוּ |
הווה
| יחיד | מֵרִיץ |
| רבים | מְרִיצִים |
עתיד
| אני | אָרִיץ |
| אתה / את | תָּרִיץ |
| הוא / היא | יָרִיץ |
| אנחנו | נָרִיץ |
| אתם / אתן | תָּרִיצוּ |
| הם / הן | יָרִיצוּ |
ציווי
| יחיד | הָרֵץ |
| רבים | הָרִיצוּ |
נקבה
עבר
| אני | הֵרַצְתִּי |
| אתה / את | הֵרַצְתְּ |
| הוא / היא | הֵרִיצָה |
| אנחנו | הֵרַצְנוּ |
| אתם / אתן | הֲרַצְתֶּן |
| הם / הן | הֵרִיצוּ |
הווה
| יחיד | מְרִיצָה |
| רבים | מְרִיצוֹת |
עתיד
| אני | אָרִיץ |
| אתה / את | תָּרִיצִי |
| הוא / היא | תָּרִיץ |
| אנחנו | נָרִיץ |
| אתם / אתן | תָּרֵצְנָה |
| הם / הן | תָּרֵצְנָה |
ציווי
| יחיד | הָרִיצִי |
| רבים | הָרֵצְנָה |