Conjugation of ביכר
To designate a specific child the firstborn. Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְבַכֵּר |
עבר
| אני | בִּכַּרְתִּי |
| אתה / את | בִּכַּרְתָּ |
| הוא / היא | בִּכֵּר |
| אנחנו | בִּכַּרְנוּ |
| אתם / אתן | בִּכַּרְתֶּם |
| הם / הן | בִּכְּרוּ |
הווה
| יחיד | מְבַכֵּר |
| רבים | מְבַכְּרִים |
עתיד
| אני | אֲבַכֵּר |
| אתה / את | תְּבַכֵּר |
| הוא / היא | יְבַכֵּר |
| אנחנו | נְבַכֵּר |
| אתם / אתן | תְּבַכְּרוּ |
| הם / הן | יְבַכְּרוּ |
ציווי
| יחיד | בַּכֵּר |
| רבים | בַּכְּרוּ |
נקבה
עבר
| אני | בִּכַּרְתִּי |
| אתה / את | בִּכַּרְתְּ |
| הוא / היא | בִּכְּרָה |
| אנחנו | בִּכַּרְנוּ |
| אתם / אתן | בִּכַּרְתֶּן |
| הם / הן | בִּכְּרוּ |
הווה
| יחיד | מְבַכֶּרֶת |
| רבים | מְבַכְּרוֹת |
עתיד
| אני | אֲבַכֵּר |
| אתה / את | תְּבַכְּרִי |
| הוא / היא | תְּבַכֵּר |
| אנחנו | נְבַכֵּר |
| אתם / אתן | תְּבַכֵּרְנָה |
| הם / הן | תְּבַכֵּרְנָה |
ציווי
| יחיד | בַּכְּרִי |
| רבים | בַּכֵּרְנָה |