Conjugation of בילה
to hang out, to spend time Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְבַלּוֹת |
עבר
| אני | בִּלִּיתִי |
| אתה / את | בִּלִּיתָ |
| הוא / היא | בִּלָּה |
| אנחנו | בִּלִּינוּ |
| אתם / אתן | בִּלִּיתֶם |
| הם / הן | בִּלּוּ |
הווה
| יחיד | מְבַלֶּה |
| רבים | מְבַלִּים |
עתיד
| אני | אֲבַלֶּה |
| אתה / את | תְּבַלֶּה |
| הוא / היא | יְבַלֶּה |
| אנחנו | נְבַלֶּה |
| אתם / אתן | תְּבַלּוּ |
| הם / הן | יְבַלּוּ |
ציווי
| יחיד | בַּלֵּה |
| רבים | בַּלּוּ |
נקבה
עבר
| אני | בִּלִּיתִי |
| אתה / את | בִּלִּית |
| הוא / היא | בִּלְּתָה |
| אנחנו | בִּלִּינוּ |
| אתם / אתן | בִּלִּיתֶן |
| הם / הן | בִּלּוּ |
הווה
| יחיד | מְבַלָּה |
| רבים | מְבַלּוֹת |
עתיד
| אני | אֲבַלֶּה |
| אתה / את | תְּבַלִּי |
| הוא / היא | תְּבַלֶּה |
| אנחנו | נְבַלֶּה |
| אתם / אתן | תְּבַלֶּינָה |
| הם / הן | תְּבַלֶּינָה |
ציווי
| יחיד | בַּלִּי |
| רבים | בַּלֶּינָה |