Conjugation of ביסס
to establish, to found Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְבַסֵּס |
עבר
| אני | בִּסַּסְתִּי |
| אתה / את | בִּסַּסְתָּ |
| הוא / היא | בִּסֵּס |
| אנחנו | בִּסַּסְנוּ |
| אתם / אתן | בִּסַּסְתֶּם |
| הם / הן | בִּסְּסוּ |
הווה
| יחיד | מְבַסֵּס |
| רבים | מְבַסְּסִים |
עתיד
| אני | אֲבַסֵּס |
| אתה / את | תְּבַסֵּס |
| הוא / היא | יְבַסֵּס |
| אנחנו | נְבַסֵּס |
| אתם / אתן | תְּבַסְּסוּ |
| הם / הן | יְבַסְּסוּ |
ציווי
| יחיד | בַּסֵּס |
| רבים | בַּסְּסוּ |
נקבה
עבר
| אני | בִּסַּסְתִּי |
| אתה / את | בִּסַּסְתְּ |
| הוא / היא | בִּסְּסָה |
| אנחנו | בִּסַּסְנוּ |
| אתם / אתן | בִּסַּסְתֶּן |
| הם / הן | בִּסְּסוּ |
הווה
| יחיד | מְבַסֶּסֶת |
| רבים | מְבַסְּסוֹת |
עתיד
| אני | אֲבַסֵּס |
| אתה / את | תְּבַסְּסִי |
| הוא / היא | תְּבַסֵּס |
| אנחנו | נְבַסֵּס |
| אתם / אתן | תְּבַסֵּסְנָה |
| הם / הן | תְּבַסֵּסְנָה |
ציווי
| יחיד | בַּסְּסִי |
| רבים | בַּסֵּסְנָה |