Conjugation of ביכה
to lament; to mourn (for) Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְבַכּוֹת |
עבר
| אני | בִּכִּיתִי |
| אתה / את | בִּכִּיתָ |
| הוא / היא | בִּכָּה |
| אנחנו | בִּכִּינוּ |
| אתם / אתן | בִּכִּיתֶם |
| הם / הן | בִּכּוּ |
הווה
| יחיד | מְבַכֶּה |
| רבים | מְבַכִּים |
עתיד
| אני | אֲבַכֶּה |
| אתה / את | תְּבַכֶּה |
| הוא / היא | יְבַכֶּה |
| אנחנו | נְבַכֶּה |
| אתם / אתן | תְּבַכּוּ |
| הם / הן | יְבַכּוּ |
ציווי
| יחיד | בַּכֵּה |
| רבים | בַּכּוּ |
נקבה
עבר
| אני | בִּכִּיתִי |
| אתה / את | בִּכִּית |
| הוא / היא | בִּכְּתָה |
| אנחנו | בִּכִּינוּ |
| אתם / אתן | בִּכִּיתֶן |
| הם / הן | בִּכּוּ |
הווה
| יחיד | מְבַכָּה |
| רבים | מְבַכּוֹת |
עתיד
| אני | אֲבַכֶּה |
| אתה / את | תְּבַכִּי |
| הוא / היא | תְּבַכֶּה |
| אנחנו | נְבַכֶּה |
| אתם / אתן | תְּבַכֶּינָה |
| הם / הן | תְּבַכֶּינָה |
ציווי
| יחיד | בַּכִּי |
| רבים | בַּכֶּינָה |